הפרשת אנדורפינים בפעילות גופנית

פבר 4, 2014   //   על ידי: ליידי פיטנס   //   מאמרים וחדשות  //  אין תגובות

האם ניתן להסיק שכל פעילות גופנית כמו ריצה תגרום לעוסק בה להתמכרות? כנראה שלא. עלייה באנדורפינים בפעילות גופנית אינה תמיד קשורה לתחושה טובה. לדוגמא, אם אדם בורח בריצה עקב מצב מתח או לחץ, יעלו רמות האנדורפינים בדמו אך הוא עדיין יהיה במצב של מצוקה

…………………………………………………………………………………………………………………

כאשר רצים מתארים את מחויבותם לאימוני ריצה, חלקם מתאר זאת כחלק בלתי נפרד מחייהם ואף מכנים זאת במושגי התמכרות לריצה עד כדי כך שביטול אימון ריצה מתוכנן עלול לגרום להם לחרדות, מתחים ולתחושת אי נוחות פיזית ונפשית. רצים אלו חשים הרגשה טובה, הפחתת תחושת הכאב ומעין אופוריה כאשר הם רצים למרחק ארוך בקצבים בינוניים עד עצימים, תחושה זו מכונה כ- Runner's high. הסיבה לכך נעוצה בהורמון האנדורפין המופרש מהמוח. הורמון זה דומה בהשפעתו לסם המורפין המשכך כאבים ומכאן שמו של האנדורפין (אנדו = פנימי מורפיום = מורפין). בזמן פעילות גופנית מופרשים האנדורפינים לדם ברמה שהיא פי חמש מאשר במנוחה, מה שמסייע לספורטאי בשיכוך תחושת הכאב הכרוכה במאמץ. הדבר מתרחש בעת ביצוע פעילות ספורטיבית בהיקפים גדולים דים, למשל, 30 דקות ומעלה של פעילות אירובית בדופק גבוה (לדוגמה – מעל 70% מדופק מירבי המוגדר כ- 220 פחות הגיל לגברים ן- 226 פחות הגיל לנשים), או באימון משקולות עצים המאופיין במנוחות קצרות ובנפח גבוה. כך גם נמצא שבזמן הלידה עולה רמת האנדורפין המופרשת מהמוח אצל האישה עד פי שבע מהרמה במנוחה וזאת על מנת להקל על הכאבים הכרוכים בלידה. נוכחות רבה של אנדורפינים תורמת לירידה בתחושת הכאב והגברת היכולת להתמיד בפעילות גופנית חרף הכאבים הנוצרים בעת האימון.

לדוגמה:
• כאבי שרירים מאוחרים הנוצרים לאחר אימון קשה במיוחד או בשל שיטות אימון חדשות הנעשות לראשונה על ידי המתאמן, או שינוי משטח ריצה באופן חד פעמי (לדוגמה: מתאמן
פלוני הרץ 40 דקות בקביעות על מסילת ריצה בחדר הכושר ומחליט באופן חד פעמי לרוץ על החול העמוק בחוף הים).
• קרעים מיקרוסקופיים הנוצרים עקב ריצה בקצב גבוה במורד או באימוני כוח קשים במיוחד.
• הצטברות חומצת חלב בעת פעילות אירובית המתבצעת בדופק גבוה, או לחילופין – אימוני התנגדות שמטרתם היפרטרופיה.

אם כך, סוגי אימונים מסוימים יגרמו להפרשת אנדורפינים ואילו אחרים לא משפיעים באופן ממשי על הפרשתם. בטבלה שלפניך סקירה של פעילויות גופניות שכרוכות בהפרשת אנדורפינים וסוגי אימונים שהפרשת האנדורפינים בהם נמוכה או שאינה משמעותית כלל
האם ניתן להסיק מהדברים הכתובים לעיל שכל פעילות גופנית כמו ריצה תגרום לעוסק בה להתמכרות? כנראה שלא. עלייה באנדורפינים בפעילות גופנית אינה תמיד קשורה לתחושה טובה. לדוגמא, אם אדם בורח בריצה עקב מצב מתח או לחץ, יעלו רמות האנדורפינים בדמו אך הוא עדיין יהיה במצב של מצוקה. כמו כן, לא כל אדם שרץ לשם ההנאה או הבריאות הופך להיות מכור לריצה. רבים מתנסים בריצה אך פורשים עקב גורמים כמו קושי, שעמום וחוסר גירוי והנאה כמו שניתן להפיק במשחקי כדור. מחקרים שבחנו את נושא ההתמכרות לפעילות גופנית הדגימו גורמים נוספים כמו גורמים פסיכולוגיים, אישיותיים והתנהגותיים המביאים את האדם להתייחסות אובססיבית לפעילות הגופנית והפיכתה לחלק העיקרי ואף – החשוב ביותר בחייו.

השאר תגובה

לעדכונים חמים ומבצעים שווים הרשמי חינם

Call Now Button דילוג לתוכן